מדריך לקניית רכב יד שנייה

 

 

נכתב לאחר ניסיון רב שנים, לכן שווה להתאמץ ולעיין בסעיפים הבאים:

 

1. איזו יד הרכב
במידה ואותו אדם היה הבעלים של הרכב אך העביר בעלות מהעסק הפרטי שלו אליו, או מאשתו ואליו וכדומה, זה  נחשב לצורך העניין יד ראשונה. קורה הרבה שבעלי הרכב "מתבלבלים" וכשכתוב ברישיון בסעיף "בעלים קודמים" המספר 1, זה גורם להם לטעון שהם יד ראשונה, ולא היא. הם יד שנייה. ברכב יד ראשונה, בסעיף "בעלים קודמים" רשומה הספרה 0.
יש לוודא עניין זה עוד בטלפון. לשאול בצורה מפורשת מה רשום ברישיון, והאם המוכר קנה את הרכב מהיבואן.

 

2. קילומטראז' צריך להיות ממוצע ומטה
(עבור רכב פרטי מדובר על כ15,000 קילומטר בשנה פחות או יותר)

 

3. לא להינעל על דגם ספציפי

אלא לפתוח אפשרויות חיפוש לדגמים שונים. בסופו של דבר, יותר חשוב שהרכב יהיה רכב טוב וקנייה משתלמת, ופחות חשוב הדגם המדויק.

4. סינון סוחרים
בטלפון הראשוני יש לשאול את המוכר פרטים לגבי הרכב. בלי לומר לו באיזה דגם מדובר. אם הוא שואל באיזה רכב מדובר, לרוב מדובר בסוחר סמוי, סוג של חאפר. הסיכוי קטן שמדובר במישהו שבמקרה מוכר יותר מרכב אחד בו זמנית, אבל עדיף להתעלם מהאפשרות הנדירה הזו. לא יודע איזה רכב? אומרים יפה שלום ומנתקים את השיחה.
 

5. לרכב צריכה להיות היסטורית טיפולים מתועדת ומלאה
אם אתם מעוניינים להתקדם הלאה, שבעל הרכב יבקש מהמוסך שלו לפקסס לכם את היסטורית הטיפולים. יש לבדוק את התיעוד, לראות שיש רצף תאריכים הגיוני בין הטיפולים, וכך לוודא שלרכב לא שונה הקילומטראז'. לבדוק מתי הוחלפה רצועת טיימינג, אם  רלוונטי.

 

6. לשאול ולבדוק בכתובים אם הרכב לא עבר התחממות.

7. לוודא שברכב לא תוקנו מכלולים משמעותיים

כגון מנוע, ראש מנוע, גיר. ברור שהייתה בעיה ברכב שעבר החלפת אטם ראש.

8. זה בסדר אם הרכב עבר פגיעת שאסי.
יש להוריד במחיר בהתאמה, ולזכור שעובדה זו תיפגע בעתיד בסחירות של הרכב. אם מדובר ברכב של 20000 ₪ ומטה, אז גם עניין המכירה כבר הופך לפחות משמעותי. במקרה כזה יש לבדוק שהרכב תוקן כראוי, ולבדוק עוד יותר טוב מאשר בבדיקה של רכב רגיל שכל הדלתות והמכסים נפתחים/נסגרים כמו שצריך, שהצמיגים לא אכולים בצורה לא אחידה, שהרכב לא מושך לכיוון כלשהו בכביש.

9. המוכר חייב להיות בעל הרכב!